כמה מ״ר צריך לעובד במשרד הייטק? איך לחשב שטח בלי לשכור יותר מדי
TL;DR
השאלה כמה מ״ר צריך לעובד במשרד הייטק היא אחת השאלות הראשונות שעולות לפני מעבר משרד, חידוש חוזה שכירות או בדיקת קומה חדשה. אבל זו גם אחת השאלות שהכי קל לענות עליה לא נכון.
אין מספר אחד שמתאים לכל חברה. חברה של 100 עובדים יכולה להסתדר בשטח מסוים אם רוב העובדים מגיעים שלושה ימים בשבוע, אבל להזדקק לשטח גדול יותר אם יש הרבה צוותים, חדרי ישיבות, שיחות וידאו, אזורי ריכוז, אזורי מפגש, קפטריה, אירוח וצמיחה צפויה. מצד שני, משרד גדול מדי יכול להפוך להוצאה כבדה ולחלל שמרגיש ריק, לא יעיל או לא מחובר.
בעבודה שלנו ב־K&G, אנחנו לא מתחילים מחישוב שטח גנרי. אנחנו מתחילים משאלה אחרת: איך החברה באמת עובדת, ואיזה שטח נדרש כדי לתמוך באנשים, בצוותים ובצמיחה. רק אחר כך אפשר לתרגם את זה למ״ר, חדרים, עמדות, אזורים ותכנון.
למה אין תשובה אחת לשאלה כמה מ״ר צריך לעובד
במבט ראשון, השאלה נשמעת מתמטית: מספר עובדים כפול שטח ממוצע לעובד. אבל משרד אינו רק אוסף עמדות עבודה. הוא מערכת של שימושים.
עובדים צריכים עמדות, אבל הם צריכים גם חדרי ישיבות, חדרי שיחה, אזורי שקט, מטבחון, אזורי מפגש, קבלה, אחסון, אזורי שירות, מעברים, תשתיות, אזורי רווחה ולעיתים גם חללי הדרכה, town hall, חדרי הנהלה, חדרי Zoom, ספרייה שקטה או חללי פרויקט.
שתי חברות עם אותו מספר עובדים יכולות להזדקק לשטחים שונים לחלוטין. חברה אחת עובדת בעיקר בעמדות פתוחות, עם מעט פגישות. חברה אחרת מנהלת עשרות שיחות וידאו ביום. חברה אחת מגיעה למשרד חמישה ימים בשבוע. חברה אחרת עובדת היברידית. חברה אחת צריכה אירוח לקוחות. חברה אחרת צריכה הרבה חדרים פנימיים לצוותי פיתוח, מוצר, תמיכה או מכירות.
לכן, חישוב שטח משרד לפי מספר עובדים צריך להיות התחלה של תהליך, לא התשובה הסופית.
השאלה האמיתית: כמה שטח צריך כדי שהמשרד יעבוד
כאשר חברה שואלת כמה מ״ר צריך לעובד במשרד הייטק, היא בדרך כלל מנסה לענות על כמה שאלות עסקיות בבת אחת:
האם 800 מ״ר מספיקים לנו?האם 1,000 מ״ר יהיו צפופים מדי?האם כדאי לקחת 1,500 מ״ר כדי לאפשר צמיחה?האם עבודה היברידית באמת מאפשרת לחסוך שטח?כמה חדרי ישיבות צריך?האם אפשר להכניס עוד צוות בלי לעבור שוב בעוד שנה?האם השטח שאנחנו רואים בנכס באמת שימושי?האם המחיר למ״ר משקף את העלות האמיתית?
אלה שאלות תכנוניות, לא רק נדל״ניות.
במאמר על Fit-Test לפני שכירת משרד, הרחבנו על החשיבות של בדיקת התאמה לפני חתימה על חוזה. חישוב שטח הוא חלק מאותה בדיקה. לא מספיק לדעת כמה מ״ר יש. צריך להבין מה אפשר לעשות בהם.
מספר עובדים הוא רק שכבה אחת
הטעות הנפוצה ביותר היא להתחיל ולסיים במספר העובדים. “יש לנו 100 עובדים, אז צריך X מ״ר”. אבל מספר העובדים אינו מספר עמדות בהכרח, ומספר עמדות אינו כל המשרד.
צריך לשאול:
כמה עובדים מגיעים בפועל ביום עמוס?כמה מהם צריכים עמדה קבועה?כמה עובדים יכולים להשתמש בעמדות גמישות?כמה צוותים צריכים לשבת יחד?כמה עובדים נמצאים רוב היום בשיחות?כמה עובדים צריכים ריכוז שקט?כמה מנהלים צריכים חדרים?כמה חדרי ישיבות נדרשים לפי סוגי פגישות?כמה מקום צריך לאירוח, הדרכה, רווחה ואזורי מפגש?
רק אחרי שמבינים את אופי העבודה, אפשר להתחיל לחשב שטח.
משרד היברידי לא תמיד קטן יותר
אחת ההנחות הנפוצות היא שעבודה היברידית מאפשרת באופן אוטומטי לשכור פחות שטח. לפעמים זה נכון. אבל לא תמיד.
אם העובדים לא מגיעים כל יום, ייתכן שאפשר לצמצם את מספר העמדות הקבועות. אבל במקביל, העבודה ההיברידית מגדילה לעיתים את הצורך בחדרי שיחה, חדרי Zoom, חדרי ישיבות קטנים, אזורי מפגש, אזורי צוות וחללים שמאפשרים סנכרון בין אנשים שמגיעים למשרד במיוחד כדי לעבוד יחד.
במילים אחרות, המשרד ההיברידי לא בהכרח צריך פחות שטח. הוא צריך שטח מדויק יותר.
חברה שמצמצמת עמדות אבל לא מוסיפה חדרי שיחה תמצא את עצמה עם חדרי ישיבות חסומים. חברה שמקטינה אופן ספייס אבל לא יוצרת אזורי מפגש תאבד את הערך של יום המשרד. חברה שמשאירה חלל פתוח גדול בלי אזורי שקט תגרום לעובדים להעדיף לעבוד מהבית.
במאמר על תכנון סביבת עבודה גמישה, כתבנו על הצורך לתכנן משרד שמתאים ליום עבודה אמיתי. חישוב שטח במשרד היברידי חייב להתחיל בדיוק שם: ביום העבודה האמיתי, לא רק בכמות העובדים הרשומה.
יחס ברוטו־נטו משנה את כל החישוב
כאשר בוחנים משרד, חשוב להבין את ההבדל בין שטח ברוטו לבין שטח נטו. השטח שמופיע בפרסום או בחוזה אינו תמיד השטח שניתן לנצל בפועל לתכנון עמדות, חדרים ופונקציות.
יחס ברוטו־נטו משפיע ישירות על השאלה כמה עובדים באמת יכולים להיכנס למשרד. שני נכסים של 1,000 מ״ר יכולים להיות שונים מאוד: אחד עם קומה יעילה, צורה טובה, מעט שטחים מתים ויכולת תכנון גבוהה. השני עם גרעין בעייתי, הרבה שטחי מעבר, עמודים, עומק חלל לא נוח או מגבלות תשתית.
לכן, משרד שנראה זול יותר למ״ר יכול להתברר כיקר יותר אם השטח פחות יעיל. לעומת זאת, משרד שנראה יקר יותר יכול להיות משתלם אם הוא מאפשר תכנון חכם, פחות בזבוז שטח, פחות עבודות התאמה ויותר גמישות עתידית.
לפני שמחשבים כמה מ״ר צריך לעובד, צריך להבין כמה מהמ״ר האלה באמת עובדים עבור החברה.
כמה עובדים נכנסים ב־1,000 מ״ר?
זו שאלה נפוצה מאוד, אבל התשובה תלויה בפרוגרמה. 1,000 מ״ר יכולים להכיל כמות שונה מאוד של עובדים לפי סוג החברה, מודל העבודה ואיכות החלל שרוצים לייצר.
אם מתכננים משרד צפוף מאוד עם הרבה עמדות ומעט חללים משלימים, אפשר להכניס יותר עובדים. אבל המחיר עלול להיות גבוה: רעש, עומס, מחסור בחדרים, חוסר פרטיות וחוויית עובד חלשה.
אם מתכננים משרד מאוזן יותר, עם חדרי ישיבות, חדרי שיחה, אזורי ריכוז, מטבחון, אזורי מפגש, קבלה, שירות ותנועה נוחה, כמות העמדות תהיה נמוכה יותר, אבל המשרד יעבוד טוב יותר.
במקום לשאול רק כמה עובדים נכנסים ב־1,000 מ״ר, כדאי לשאול:
איזה סוג משרד רוצים ליצור ב־1,000 מ״ר?כמה אנשים מגיעים ביום עמוס?כמה חדרים קטנים נדרשים?כמה פגישות מתקיימות במקביל?כמה מקום צריך לאזורי צוות ומפגש?האם החברה צפויה לגדול?האם יש תכנון יעיל של השטח נטו?
זו לא התחמקות מהמספר. זו הדרך להגיע למספר נכון יותר.
משרד ל־100 עובדים: למה לא כל 100 עובדים דומים
כאשר חברה מתכננת משרד ל־100 עובדים, קל לחשוב שמדובר ביחידת מידה ברורה. אבל 100 עובדים יכולים לעבוד בצורות שונות לחלוטין.
100 עובדי פיתוח שצריכים ריכוז אינם דומים ל־100 אנשי מכירות שנמצאים בשיחות כל היום. 100 עובדים שמגיעים חמישה ימים בשבוע אינם דומים ל־100 עובדים שמגיעים שלושה ימים בשבוע. 100 עובדים בחברה עם הרבה לקוחות ואירוח אינם דומים ל־100 עובדים בחברה פנימית יותר. 100 עובדים בצוותים קטנים אינם דומים ל־100 עובדים שמחולקים לשתי מחלקות גדולות.
לכן, חישוב שטח למשרד ל־100 עובדים צריך לכלול גם את סוגי העבודה:
כמה צוותים יש?כמה פגישות מתקיימות ביום?כמה שיחות וידאו?כמה עבודה שקטה?כמה מנהלים?כמה אורחים?כמה עובדים צפויים להצטרף בשנה הקרובה?האם יש צורך באזורים ייעודיים כמו מעבדה, הדרכה, תמיכה או חדרי מוצר?
בלי השאלות האלה, “100 עובדים” הוא מספר חלקי מאוד.
חדרי ישיבות יכולים לשנות את כל שטח המשרד
חדרי ישיבות הם אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בחישוב שטח משרד. לא רק בגלל השטח שהם תופסים, אלא בגלל ההשפעה שלהם על תפקוד המשרד.
משרד עם מעט מדי חדרי ישיבות ירגיש לא מתפקד גם אם יש מספיק עמדות. עובדים יתפסו חדרים גדולים לשיחות קטנות. פגישות יידחו. שיחות רגישות יתקיימו במסדרון. שיחות וידאו יזלגו לאופן ספייס. הרעש יעלה.
לעומת זאת, משרד עם יותר מדי חדרים גדולים עלול לבזבז שטח יקר. לכן צריך לתכנן תמהיל חדרים, לא רק כמות חדרים.
חדרים קטנים לשיחה של אדם אחד או שניים.חדרי one-on-one.חדרים ל־4 עד 6 אנשים.חדרי צוות.חדר ישיבות גדול.חדר boardroom, אם נדרש.חדר הדרכה או חלל רב־שימושי.תאי Phone Booths לשיחות קצרות.
השאלה היא לא רק כמה חדרי ישיבות צריך, אלא אילו סוגי חדרים החברה באמת צריכה.
אקוסטיקה משפיעה על הצפיפות המותרת
אפשר להכניס הרבה עמדות לחלל פתוח. השאלה היא אם אפשר לעבוד שם.
ככל שהמשרד צפוף יותר, כך האקוסטיקה הופכת קריטית יותר. אם אין מספיק ספיגה, הפרדה, חדרי שיחה ואזורי שקט, המשרד עלול להפוך לרועש מדי. ואז גם אם החישוב נראה יעיל, העובדים לא יצליחו להתרכז.
אקוסטיקה טובה אינה רק “תוספת” אחרי שמחליטים על שטח. היא חלק מהחישוב. אם רוצים משרד צפוף יחסית, צריך יותר פתרונות אקוסטיים. אם יש הרבה שיחות וידאו, צריך יותר חדרים קטנים. אם יש צוותים שזקוקים לריכוז, צריך להגן עליהם מתנועה ורעש.
במאמר על אקוסטיקה במשרד, הרחבנו על האופן שבו אקוסטיקה הופכת לחלק מהתכנון. בחישוב שטח, המשמעות פשוטה: אי אפשר לחשב מ״ר לעובד בלי לחשב גם רעש, פרטיות ושימוש בפועל.
אזורי מפגש ורווחה אינם שטח “עודף”
כאשר מנסים לצמצם שטח, אזורי מפגש ורווחה הם לעיתים הראשונים להיחתך. אבל במשרד הייטק, במיוחד בעבודה היברידית, אלה לא בהכרח שטחים עודפים. לעיתים הם הסיבה שבגללה עובדים מגיעים למשרד.
אזור מטבחון טוב, לאונג׳, אזור קפה, חלל town hall, אזור עבודה לא פורמלי או פינת מפגש בין צוותים יכולים לייצר ערך ארגוני. הם מאפשרים שיחות שלא קורות בחדר ישיבות, חיבור בין עובדים, הפסקה, שינוי קצב ותחושת שייכות.
בפרויקטים כמו וויקס Wellness ו־וויקס Fit, אפשר לראות איך חוויית העובד מתרחבת מעבר לעמדות וחדרי ישיבות. לא כל חברה צריכה פונקציות כאלה, אבל כל חברה צריכה לשאול מה העובדים צריכים מעבר לעמדת העבודה.
כאשר מחשבים שטח משרד, חשוב לא לראות כל מ״ר שאינו עמדה כבזבוז. לפעמים דווקא אותם אזורים הם מה שהופך את המשרד לרלוונטי.
צמיחה עתידית: כמה מקום להשאיר?
חברה בצמיחה לא יכולה לתכנן רק לפי מספר העובדים הנוכחי. מצד שני, לא תמיד נכון לשכור שטח גדול מדי “ליתר ביטחון”. צריך למצוא איזון בין גמישות לבין עלות.
אפשר לתכנן תרחישים:
מצב נוכחי: כמה עובדים יש היום.תרחיש צמיחה מתון: גידול של 15% עד 20%.תרחיש צמיחה משמעותי: גידול של 30% ומעלה.תרחיש היברידי: פחות עמדות קבועות, יותר חללים משותפים.תרחיש שינוי צוותי: מחלקה מסוימת גדלה מהר יותר.תרחיש Sublease או חלוקה עתידית, אם רלוונטי.
המטרה אינה לנבא את העתיד בדיוק. המטרה היא לבחור משרד שלא נשבר תחת שינוי סביר.
משרד טוב לחברה בצמיחה צריך לאפשר הרחבה, שינוי שימושים, תוספת עמדות, התאמת חדרים, ושינוי אזורים בלי לשפץ מחדש את כל החלל. במאמר על שיפוץ משרד בזמן העבודה, כתבנו על הקושי לשנות חלל פעיל. הדרך הטובה ביותר להפחית את הקושי הזה היא לתכנן גמישות מראש.
איך מחשבים שטח משרד בצורה נכונה יותר
במקום להתחיל ממספר קסם של מ״ר לעובד, כדאי לבנות את החישוב בשלבים.
שלב 1: מגדירים Headcount
כמה עובדים יש היום, וכמה צפויים להיות בטווח של שנה עד שלוש שנים. חשוב להפריד בין עובדים קבועים, עובדים היברידיים, עובדים זמניים, יועצים, אורחים וצוותים שגדלים במהירות.
שלב 2: מגדירים מודל עבודה
האם לכל עובד יש עמדה קבועה? האם יש עמדות חמות? כמה עובדים מגיעים ביום עמוס? האם יש צוותים שמגיעים יחד? האם יש ימים עמוסים יותר? האם יש עבודה במשמרות או אזורי פעילות שונים?
שלב 3: מגדירים תמהיל חדרים
כמה חדרים קטנים, בינוניים וגדולים צריך. כמה חדרי שיחה. כמה Phone Booths. האם נדרש חדר הדרכה, חדר הנהלה, חדר פרויקט או חדר boardroom.
שלב 4: מגדירים אזורים משלימים
מטבחון, קפטריה, לאונג׳, קבלה, אזור המתנה, אחסון, חדרי שירות, IT, אזורי רווחה, אזורי שקט וחללים לא פורמליים.
שלב 5: בודקים את תכנית הקומה
מניחים את הפרוגרמה על תכנית אמיתית. כאן מתגלה אם השטח באמת מתאים: האם הצורה יעילה, האם יש שטחים מתים, האם הגרעין במקום נוח, האם האור מגיע למקומות הנכונים, והאם יש תנועה טבעית.
שלב 6: בודקים גמישות
מה קורה אם החברה גדלה. מה קורה אם המודל ההיברידי משתנה. מה קורה אם צריך עוד חדרי שיחה. האם המשרד יכול להשתנות בלי שיפוץ מלא.
למה Fit-Test חשוב גם בחישוב שטח
חישוב שטח על אקסל יכול להיראות מדויק, אבל הוא לא מספיק. עד שלא מניחים את הצרכים על תכנית אמיתית של נכס, לא יודעים אם המשרד עובד.
Fit-Test מאפשר לבדוק אם השטח שנראה מתאים במספרים באמת מתאים בתכנון. הוא מראה איך העובדים יושבים, איפה החדרים, איפה המעברים, איפה האזורים הרועשים, איפה השקט, איפה האור, ואיפה יש פוטנציאל לצמיחה.
לכן, כאשר חברה מתלבטת בין כמה נכסים, לא כדאי להסתפק בטבלת שטחים. כדאי לבדוק כל חלופה תכנונית. לפעמים נכס קטן יותר יעבוד טוב יותר. לפעמים נכס גדול יותר יהיה פחות יעיל. לפעמים ההבדל בין שתי קומות באותו בניין יהיה משמעותי יותר מההבדל במחיר.
מתי שטח קטן מדי עולה ביוקר
משרד קטן מדי לא רק מרגיש צפוף. הוא מייצר עלויות נסתרות.
עובדים מתקשים להתרכז. חדרי ישיבות תפוסים כל הזמן. שיחות מתקיימות במסדרונות. רעש עולה. אזורי מפגש הופכים לעומס. אין מקום לצמיחה. כל שינוי קטן דורש פתרון מאולתר. החברה עשויה למצוא את עצמה בשיפוץ נוסף או מעבר מוקדם מדי.
משרד קטן מדי יכול גם לפגוע בחוויית העובד וביכולת למשוך אנשים למשרד. אם העובדים מגיעים ומרגישים שאין להם מקום לעבוד בצורה טובה, הם יעדיפו להישאר בבית.
מתי שטח גדול מדי עולה ביוקר
גם משרד גדול מדי הוא בעיה. הוא יקר יותר, דורש יותר תחזוקה, מרגיש ריק, יוצר מרחקים מיותרים, מקשה על חיבור בין צוותים ולעיתים גורם לארגון “למלא” שטח בפונקציות שלא באמת נחוצות.
חלל גדול מדי בלי תכנית ברורה עלול להרגיש מפוזר. עובדים יושבים רחוק זה מזה. אזורי מפגש לא מקבלים שימוש. חדרים נשארים ריקים. המשרד מאבד אנרגיה.
לכן, המטרה אינה לשכור כמה שיותר שטח, אלא את השטח הנכון. שטח שמאפשר עבודה טובה היום, וגמישות סבירה למחר.
מה חשוב לבדוק לפני שמתחייבים לשטח
לפני שחותמים על משרד חדש, כדאי לבדוק את השטח דרך כמה שאלות:
האם השטח מתאים למספר העובדים היום?האם הוא מתאים ליום העמוס ביותר?האם הוא מתאים לצמיחה הצפויה?האם יש מספיק חדרי ישיבות וחדרי שיחה?האם יש מספיק אזורי שקט?האם האקוסטיקה תהיה אפשרית?האם יחס הברוטו־נטו יעיל?האם צורת הקומה מאפשרת תכנון טוב?האם יש מספיק אור טבעי?האם אזורי המפגש יושבים נכון?האם התשתיות מתאימות?האם אפשר לשנות את המשרד בעתיד?
אם לא יודעים לענות על השאלות האלה, עדיין מוקדם מדי להתחייב לשטח.
טעויות נפוצות בחישוב שטח משרד
לחשב רק לפי מספר עובדים
מספר עובדים הוא נתון חשוב, אבל אינו מספיק. צריך לחשב גם חדרים, תנועה, אזורי מפגש, רווחה, אקוסטיקה ותשתיות.
להעתיק יחס מ״ר לעובד מחברה אחרת
גם אם חברה אחרת בגודל דומה עובדת בשטח מסוים, זה לא אומר שהשטח מתאים לכם. מודל העבודה, התרבות, כמות הפגישות והצמיחה יכולים להיות שונים לגמרי.
להתעלם מברוטו־נטו
שטח רשום אינו בהכרח שטח שימושי. חשוב לבדוק כמה מהשטח באמת ניתן לתכנון.
לחסוך בחדרי שיחה
בעבודה היברידית, חדרי שיחה הם חלק מהתשתית. חיסכון בהם יוצר עומס על חדרי הישיבות ועל האופן ספייס.
לתכנן רק להיום
משרד שמתאים רק למצב הנוכחי עלול להפוך קטן מדי או לא יעיל מהר מאוד.
להניח שעבודה היברידית תמיד חוסכת שטח
לפעמים היא חוסכת עמדות, אבל מגדילה צרכים אחרים: חדרי וידאו, אזורי צוות, מפגש, ריכוז וגמישות.
רשימת בדיקה לחישוב שטח משרד הייטק
לפני שמחליטים כמה מ״ר לשכור, כדאי לבדוק:
כמה עובדים יש היום.
כמה עובדים צפויים להיות בעוד שנה ושנתיים.
כמה עובדים מגיעים ביום עמוס.
האם לכל עובד נדרשת עמדה קבועה.
האם יש מודל hot desk או shared desk.
כמה צוותים קיימים ואיך הם צריכים לשבת.
כמה חדרי ישיבות נדרשים.
כמה חדרי שיחה ו־Phone Booths נדרשים.
האם יש צורך בחדרי Zoom ייעודיים.
האם יש צורך באזורים שקטים.
האם יש צורך בחדר הדרכה או town hall.
האם יש צורך באירוח לקוחות.
האם המטבחון הוא פונקציה קטנה או מרכז חברתי.
האם נדרשים אזורי רווחה.
האם יש מספיק מקום לאחסון ושירות.
האם יחס הברוטו־נטו יעיל.
האם צורת הקומה מאפשרת תכנון חכם.
האם האקוסטיקה אפשרית.
האם יש מספיק אור טבעי.
האם המשרד יכול להשתנות עם החברה.
סיכום: לא שוכרים מ״ר, מתכננים מערכת עבודה
השאלה כמה מ״ר צריך לעובד במשרד הייטק היא שאלה חשובה, אבל היא לא עומדת לבד. שטח הוא לא רק מספר בחוזה. הוא התשתית שעליה תיבנה חוויית העבודה של החברה.
משרד קטן מדי ייצור עומס, רעש וחוסר גמישות. משרד גדול מדי יעלה הרבה ויכול להרגיש מפוזר. משרד נכון הוא משרד שבו השטח, התכנון והעבודה היומיומית מתחברים.
בעבודה שלנו ב־K&G, אנחנו מסתכלים על חישוב שטח כעל חלק מפרוגרמה רחבה יותר: עובדים, צוותים, חדרי ישיבות, עבודה היברידית, אזורי שקט, מפגש, אקוסטיקה, אור, תנועה וצמיחה. רק כאשר כל אלה מונחים יחד, אפשר להבין כמה שטח באמת צריך.
אם אתם לפני מעבר משרד, חידוש חוזה או בדיקת נכס חדש, כדאי להתחיל בהגדרת הצרכים ולא רק בחיפוש שטח. אפשר להעמיק גם במאמר על Fit-Test לפני שכירת משרד, לקרוא על מה לבדוק לפני מעבר משרד, להבין יותר על אקוסטיקה במשרד, או לראות דוגמאות בעמוד הפרויקטים המסחריים.
שאלות נפוצות- FAQ
כמה מ״ר צריך לעובד במשרד הייטק?
אין מספר אחד שמתאים לכל חברה. השטח תלוי במודל העבודה, במספר העובדים שמגיעים ביום עמוס, בכמות חדרי הישיבות, בחדרי שיחה, באזורים שקטים, במטבחון, באירוח, ביחס ברוטו־נטו ובצמיחה העתידית של החברה.
איך מחשבים שטח משרד לפי מספר עובדים?
מתחילים ממספר העובדים הנוכחי והצפוי, מוסיפים את מודל העבודה, כמות העמדות, תמהיל חדרי הישיבות, חדרי השיחה, אזורי השקט, אזורי המפגש, קבלה, מטבחון, שירות ותנועה. לאחר מכן בודקים את הנתונים על תכנית קומה אמיתית.
כמה עובדים נכנסים ב־1,000 מ״ר?
זה תלוי בתכנון ובסוג החברה. 1,000 מ״ר יכולים להכיל מספר שונה מאוד של עובדים לפי יחס ברוטו־נטו, כמות חדרי הישיבות, העבודה ההיברידית, רמת הצפיפות הרצויה ואיכות סביבת העבודה שרוצים ליצור.
האם עבודה היברידית חוסכת שטח משרד?
לפעמים כן, אבל לא תמיד. עבודה היברידית יכולה להפחית צורך בעמדות קבועות, אך לעיתים מגדילה צורך בחדרי שיחה, חדרי וידאו, אזורי מפגש, אזורי צוות וחללים גמישים. לכן צריך לחשב לפי דפוסי שימוש, לא רק לפי headcount.
למה יחס ברוטו־נטו חשוב בחישוב שטח משרד?
כי השטח הרשום אינו בהכרח השטח שאפשר לנצל בפועל. יחס ברוטו־נטו משפיע על כמות העובדים, החדרים והפונקציות שניתן לתכנן. משרד עם שטח קטן יותר אבל יעיל יותר יכול להתאים יותר ממשרד גדול עם צורה בעייתית.
האם כדאי לשכור שטח גדול יותר כדי לאפשר צמיחה?
לפעמים כן, אבל לא תמיד. כדאי לבדוק תרחישי צמיחה ולבחון אם ניתן לתכנן גמישות בתוך השטח. שכירת שטח גדול מדי עלולה להיות יקרה וליצור חלל ריק, בעוד שטח קטן מדי עלול לחייב מעבר או שיפוץ מוקדם.
מתי כדאי לערב סטודיו לעיצוב פנים בחישוב שטח משרד?
כדאי לערב את הסטודיו לפני חתימת חוזה או בחירת נכס. בשלב הזה אפשר לבדוק אם השטח באמת מתאים לצרכים, לבצע Fit-Test, להשוות חלופות ולמנוע בחירה במשרד שנראה מתאים במספרים אבל לא עובד בפועל.
כמה מ״ר צריך לעובד במשרד הייטק?
זו נשמעת כמו שאלה מספרית, אבל בפועל זו שאלה תכנונית.
כי מספר העובדים הוא רק חלק מהסיפור. צריך להבין גם כמה אנשים מגיעים ביום עמוס, כמה חדרי ישיבות צריך, כמה שיחות וידאו מתקיימות, מה יחס הברוטו־נטו, האם יש מספיק אזורי שקט, ומה קורה כשהחברה גדלה.
משרד קטן מדי יוצר עומס. משרד גדול מדי מבזבז כסף. משרד נכון מתחיל בפרוגרמה שמחברת בין אנשים, צוותים, עבודה היברידית, אקוסטיקה, תנועה וצמיחה עתידית.
בבלוג החדש כתבנו איך לחשב שטח משרד בלי לשכור יותר מדי, ובלי להיתקע עם משרד שלא מתאים.
תגובות