top of page

יחס ברוטו־נטו במשרדים: כמה שטח באמת מקבלים?

valin.all.in
6 בנוב׳
זמן קריאה 9 דקות


שתי קומות במגדלי משרדים, שתיהן בשטח של 2,000 מ"ר, שתיהן במיקום מצוין ובמחיר שכירות דומה. האם הן בהכרח מציעות לחברה את אותן אפשרויות תכנון?

לא תמיד. למעשה, ההבדל המשמעותי בין שתי הקומות עשוי להתגלות רק כאשר מתחילים לבדוק מה אפשר לעשות בתוך כל אחת מהן.

בקומה אחת ניתן למקם את מספר עמדות העבודה הנדרש, חדרי הישיבות, אזורי האירוח והשטחים המשותפים, ועדיין להשאיר מקום לצמיחה. בקומה אחרת, למרות נתון שטח דומה, מיקום העמודים, מבנה הגרעין או הגיאומטריה של החלל עשויים לחייב פשרות.

זו בדיוק הסיבה שבחירת משרד חדש לא יכולה להתבסס רק על מספר המטרים הרבועים שמופיע בהצעת השכירות.

אחד הנתונים שחשוב להבין בשלב הזה הוא יחס ברוטו־נטו במשרדים: מה בדיוק נכלל בשטח שעליו משלמים, מהו השטח שנמצא בפועל בתוך היחידה, וכמה ממנו אפשר להפוך לסביבת עבודה שמתאימה לצורכי החברה.

אבל גם כאן, המספר לבדו אינו מספיק. כדי לקבל החלטה נכונה צריך לחבר בין נתוני הנכס, אופי העבודה של הארגון והאפשרויות התכנוניות של החלל.


מה ההבדל בין שטח ברוטו לשטח נטו במשרדים?

כאשר חברה מתחילה לחפש משרד חדש, אחת השאלות הראשונות שעולות היא כמה שטח היא צריכה. בשלב הבא מגיעות הצעות הנדל"ן, ובכל אחת מהן מופיע מספר מטרים רבועים.

אלא שהמספר הזה אינו מספר בהכרח את כל הסיפור.

בעולם הנדל"ן המשרדי מקובל להשתמש במונחים שטח ברוטו ושטח נטו, אך אין להניח שההגדרות שלהם זהות בכל חוזה או בכל שיטת מדידה.

שטח ברוטו

שטח ברוטו הוא בדרך כלל נתון השטח המשמש להצגת הנכס או לחיוב בדמי שכירות, בהתאם להגדרה החוזית.

בחלק מהנכסים הוא עשוי לכלול גם הקצאה יחסית של שטחים משותפים בבניין, כגון מבואות, מעברים או רכיבים אחרים, בהתאם לשיטת המדידה שנקבעה.

לכן, כאשר בעל נכס מציג שטח של 2,000 מ"ר ברוטו, חשוב להבין כיצד חושב הנתון ומה נכלל בו.

שטח נטו

שטח נטו מתייחס בדרך כלל לשטח שנמצא בתוך גבולות היחידה המושכרת, לאחר הפחתת רכיבים מסוימים.

עם זאת, גם כאן קיימות הגדרות שונות. יש הבדל בין שטח שנמדד עד לקירות מסוימים לבין שטח שנמדד לפי שיטת מדידה אחרת, ולכן לא נכון להסתמך על המונח נטו בלי להבין מה הוא כולל.

שטח שימושי

מבחינה תכנונית, יש מושג שלישי שחשוב לא פחות: השטח השימושי של המשרד.

זהו השטח שניתן לנצל בפועל לפונקציות שהארגון צריך, בהתחשב במבנה הקומה, במגבלות הפיזיות ובדרישות התכנון.

גם שטח שנכלל במדידת הנטו אינו בהכרח שטח שאפשר למקם בו עמדת עבודה או חדר ישיבות בצורה איכותית.

למשל, אזור צר בין עמודים עשוי להיכלל בשטח הנמדד, אבל לא בהכרח להתאים לשימוש שהחברה תכננה עבורו.

המשמעות היא ששלושה נכסים עם אותו שטח ברוטו עשויים להציע שטח נטו שונה, וגם כאשר שטח הנטו דומה, היכולת לתכנן בהם משרד יעיל עשויה להיות שונה לחלוטין.


איך מחשבים יחס ברוטו־נטו במשרד?

אחת הדרכים להציג את היחס היא לחשב איזה אחוז משטח הברוטו מהווה שטח הנטו.

הנוסחה פשוטה:

שטח נטו ÷ שטח ברוטו × 100

לדוגמה, נניח שחברה בוחנת שתי קומות, כאשר בשתיהן השטח המוצג הוא 2,000 מ"ר ברוטו.

נתון

קומה א'

קומה ב'

שטח ברוטו

2,000 מ"ר

2,000 מ"ר

שטח נטו

1,600 מ"ר

1,400 מ"ר

יחס נטו לברוטו

80%

70%

פער בשטח הנטו


200 מ"ר פחות

הנתונים בטבלה הם דוגמה להמחשה בלבד, בהנחה ששתי הקומות נמדדו לפי אותה שיטה.

על פניו, קומה א' מציעה יותר שטח נטו. אבל האם זה אומר שהיא בהכרח הקומה המתאימה יותר?

לא.

ייתכן שבקומה א' קיימים עמודים רבים, חללים צרים או מגבלות תכנוניות משמעותיות. ייתכן גם שקומה ב' מציעה גיאומטריה פשוטה יותר, שמאפשרת חלוקה יעילה וגמישה.

לכן, היחס המספרי הוא נקודת פתיחה להשוואה, ולא מסקנה.

כדי להבין את המשמעות שלו צריך לבחון את תוכנית הקומה ולבדוק כיצד ניתן למקם בה את הפונקציות שהחברה צריכה.


למה שתי קומות באותו גודל יכולות להתאים למספר עובדים שונה?

כאשר בוחנים משרד חדש, קל להניח שאם מספר המטרים הרבועים דומה, גם מספר העובדים שאפשר למקם בו יהיה דומה.

בפועל, יש כמה גורמים שמשפיעים על התוצאה.

מבנה הקומה והגיאומטריה שלה

קומה מלבנית עם חלוקה ברורה עשויה לאפשר תכנון שונה מקומה ארוכה, צרה או בעלת צורה לא סדירה.

הצורה משפיעה על מיקום חדרי הישיבות, על פריסת העמדות, על אורכי המעברים ועל הקשרים בין המחלקות.

בקומה עם גיאומטריה מורכבת, חלק מהשטח עשוי להפוך למעברים או לאזורים שקשה לנצל בצורה יעילה.

מיקום הגרעין והעמודים

גרעין הבניין כולל בדרך כלל רכיבים כגון מעליות, מדרגות, פירים ומערכות.

המיקום שלו ביחס לשטח הקומה משפיע על אופן החלוקה.

גם עמודים קונסטרוקטיביים יכולים להכתיב את גודל החדרים, את מיקום המחיצות ואת פריסת עמדות העבודה.

עמוד שנמצא בדיוק במקום שבו תוכנן מעבר מרכזי או חדר ישיבות עשוי לשנות את כל הפתרון התכנוני.

מיקום החזיתות והאור הטבעי

תכנון משרד אינו רק שאלה של כמה עמדות אפשר להכניס.

יש משמעות גם לאיכות סביבת העבודה.

מיקום החלונות, עומק הקומה והגישה לאור טבעי משפיעים על האפשרות ליצור אזורי עבודה נעימים ונוחים.

לעיתים צריך לבחור אילו פונקציות ימוקמו לאורך החזיתות ואילו יתוכננו באזורים הפנימיים.

מערכות ותשתיות קיימות

מיקום מערכות המיזוג, החשמל, התקשורת והבטיחות משפיע גם הוא על התכנון.

יש מקרים שבהם חלוקה מסוימת אפשרית מבחינה גיאומטרית, אך דורשת התאמות מורכבות במערכות.

במקרים אחרים, מיקום המערכות הקיימות עשוי להגביל את האפשרות לחלק את הקומה באופן הרצוי.

כל הגורמים האלה משפיעים על השאלה כמה מהשטח יכול להפוך לסביבת עבודה שמתפקדת היטב.


האם יחס ברוטו־נטו גבוה הוא בהכרח יתרון?

לא בהכרח.

יחס גבוה עשוי להעיד על כך שחלק גדול יותר מהשטח המוצג נמצא בתוך היחידה, אך הוא אינו מבטיח שהשטח מתאים לצורכי הארגון.

הדבר דומה במידה מסוימת להבדל בין דירה גדולה עם חלוקה לא יעילה לבין דירה קטנה יותר שתוכננה היטב.

השטח הוא נתון חשוב, אבל האופן שבו הוא מחולק ומתפקד משפיע על הערך שמקבלים ממנו.

במשרד, המשמעות מורכבת יותר משום שהחלל צריך לתת מענה למספר רב של פעילויות במקביל.

עובדים צריכים אזורים לריכוז, צוותים צריכים מקומות למפגש, מנהלים זקוקים לעיתים לפרטיות, ואורחים צריכים להתמצא במרחב.

לכן, במקום לחפש יחס ברוטו־נטו מסוים כמדד יחיד, כדאי לשאול שאלה אחרת:

האם השטח מאפשר לתכנן את סביבת העבודה שהארגון באמת צריך, בלי פשרות תפקודיות משמעותיות?

זו שאלה שאי אפשר לענות עליה באמצעות נתון השטח בלבד.


כמה עובדים אפשר להכניס למשרד של 2,000 מ"ר?

זו אחת השאלות הנפוצות שחברות שואלות בשלב חיפוש הנכס.

אבל התשובה תלויה בהרבה יותר מגודל הקומה.

נניח ששתי חברות מעסיקות 150 עובדים.

בחברה הראשונה מרבית העובדים מגיעים למשרד מדי יום, חלקם עובדים בריכוז ממושך ויש צורך במספר משמעותי של עמדות קבועות.

בחברה השנייה העבודה היברידית יותר, אך מתקיימות בה פגישות רבות, שיחות וידאו ומפגשי צוות.

שתי החברות עשויות להזדקק לתמהיל חללים שונה, גם אם מספר העובדים שלהן זהה.

בחברה אחת הדגש עשוי להיות על עמדות עבודה אישיות, ובשנייה על חדרי שיחה, אזורי מפגש וחללים משותפים.

לכן, השאלה כמה עובדים נכנסים למשרד צריכה להתחיל בהבנה של דפוסי העבודה.

כמה עובדים נמצאים במשרד במקביל? כמה מהם זקוקים לעמדה קבועה? כמה פגישות מתקיימות בו־זמנית? אילו צוותים צריכים לעבוד בקרבה זה לזה? ואילו פונקציות נוספות נדרשות?

רק לאחר שמגדירים את הצרכים האלה אפשר לבדוק האם השטח מתאים.


איך יחס ברוטו־נטו משפיע על התקציב?

כאשר משווים בין נכסים, מחיר השכירות למ"ר הוא אחד הנתונים הבולטים ביותר.

אבל המחיר הזה אינו בהכרח משקף את העלות האמיתית של השטח שהחברה יכולה להשתמש בו.

נבחן דוגמה היפותטית.

שתי קומות מוצעות להשכרה במחיר של 100 ש"ח למ"ר ברוטו לחודש.

נתון

קומה א'

קומה ב'

שטח ברוטו

2,000 מ"ר

2,000 מ"ר

מחיר למ"ר ברוטו

100 ש"ח

100 ש"ח

דמי שכירות חודשיים

200,000 ש"ח

200,000 ש"ח

שטח נטו

1,600 מ"ר

1,400 מ"ר

דמי שכירות ביחס למ"ר נטו

125 ש"ח

כ־143 ש"ח

החישוב להמחשה בלבד, ללא דמי ניהול, מע"מ, התאמות או הוצאות נוספות.

שתי הקומות עולות בדיוק אותו סכום בשכירות חודשית, אבל העלות ביחס לשטח הנטו שונה.

עם זאת, גם הנתון הזה אינו מספר את כל הסיפור.

אם קומה אחת דורשת עבודות התאמה יקרות יותר, אם נדרשת שכירת שטח נוסף בגלל חלוקה לא יעילה, או אם קיימות מגבלות שמקשות על הצמיחה העתידית, המשמעות הכלכלית עשויה להיות גדולה יותר מהפער הראשוני.

זו הסיבה שבחירת נכס צריכה להתבסס על הסתכלות רחבה יותר על העלות הכוללת ועל יכולת השימוש בו.


איך בודקים אם קומה מתאימה לחברה לפני שחותמים?

בשלב הזה נכנסת לתמונה בדיקת התאמה תכנונית, המוכרת גם בשם Fit-Test.

המטרה שלה היא לבחון האם ניתן למקם בתוך נכס מסוים את הצרכים שהארגון הגדיר.

הבדיקה אינה מחליפה תכנון מפורט, אבל היא מאפשרת לקבל אינדיקציה מוקדמת לגבי התאמת הנכס.

לצורך הבדיקה נדרשים שני סוגי מידע מרכזיים.

הראשון הוא מידע על הארגון: מספר העובדים, דפוסי הנוכחות, מבנה המחלקות, סוגי החללים הנדרשים והצפי לשינויים.

השני הוא מידע על הנכס: תוכנית קומה, מידות, עמודים, גרעינים, מערכות ומגבלות תכנוניות.

כאשר מחברים בין שני סוגי המידע, אפשר לבחון חלופות ולהבין מה המשמעות של כל אחת מהן.

לדוגמה, ייתכן שקומה מסוימת מאפשרת למקם את מספר העמדות הרצוי, אבל אינה משאירה מספיק מקום לחדרי ישיבות.

קומה אחרת עשויה לאפשר את כל הפונקציות, אך לייצר חלוקה שאינה מתאימה לקשרים בין המחלקות.

הבדיקה מאפשרת לזהות את הפערים האלה בשלב שבו עדיין אפשר להשפיע על ההחלטה.

למידע נוסף על שלבי ההיערכות, אפשר לקרוא גם את המאמר שלנו על מה חשוב לבדוק לפני מעבר משרד.


מה כדאי לבקש מבעל הנכס לפני חתימת חוזה?

כדי לבצע בדיקה משמעותית, חשוב לקבל מידע תכנוני ברור ועדכני.

כדאי לבקש תוכנית קומה בקנה מידה, הגדרה מדויקת של השטחים הנמדדים, פירוט של שיטת החיוב, מיקום עמודים ופירים, נתוני מערכות ומידע על מצב הגמר.

כמו כן, חשוב לברר האם קיימות מגבלות על שינויים בחלוקה הפנימית, אילו עבודות מותר לבצע ומהן הדרישות הרלוונטיות של הבניין.

אם קיימים פערים בין תוכניות שונות או בין הנתונים שמופיעים במסמכי השיווק, כדאי לברר אותם לפני שמתקדמים.

במקרים המתאימים נדרש גם אימות של נתוני המדידה וההיבטים החוזיים מול אנשי מקצוע רלוונטיים.

ככל שהמידע מדויק יותר בשלב הזה, כך אפשר לבחון את התאמת הנכס בצורה טובה יותר.


איך משווים בין שני נכסים בצורה נכונה?

כאשר חברה בוחנת כמה חלופות, כדאי להגדיר מראש קריטריונים משותפים להשוואה.

מעבר למיקום ולמחיר, חשוב לבדוק את השטח השימושי, את התאמתו לפרוגרמה הארגונית, את מצב המערכות, את היקף ההתאמות הנדרש ואת האפשרות לצמיחה עתידית.

כך אפשר להשוות בין הנכסים על בסיס הצרכים של החברה, ולא רק על בסיס האופן שבו כל נכס מוצג.

לעיתים נכס שנראה אטרקטיבי מאוד מבחינת המחיר או השטח מתגלה כפחות מתאים כאשר בוחנים את התכנון בפועל.

במקרים אחרים, נכס שנראה פחות מרשים במבט ראשון עשוי להציע אפשרויות טובות יותר לחלוקת החלל.

המטרה אינה למצוא את הקומה עם מספר המטרים הגדול ביותר, אלא את הקומה שמאפשרת לחברה לקבל את סביבת העבודה המתאימה ביותר במסגרת התקציב והאילוצים שלה.


ומה לגבי צמיחה עתידית?

בחירת משרד חדש היא בדרך כלל החלטה שמתקבלת מתוך הסתכלות קדימה.

גם אם החברה יודעת כמה עובדים יש לה היום, היא לא תמיד יודעת כיצד ייראה המבנה הארגוני בעוד כמה שנים.

לכן חשוב לבדוק לא רק אם הקומה מתאימה למצב הנוכחי, אלא גם עד כמה היא יכולה להתמודד עם שינויים.

האם ניתן להוסיף עמדות בלי לפגוע באיכות סביבת העבודה? האם אפשר להסב אזור מסוים לחדרי ישיבות? האם חלוקת המחלקות מאפשרת שינוי? והאם התשתיות תומכות בתרחישים האפשריים?

לא תמיד אפשר לתכנן מראש לכל תרחיש.

אבל אפשר להבין אילו מגבלות קיימות ואילו אפשרויות נשארות פתוחות.

גם כאן, מבנה הקומה והיעילות התכנונית שלה חשובים לא פחות מנתון השטח.


הטעות הגדולה היא לגלות את הפערים אחרי החתימה

כאשר חברה כבר חתמה על חוזה שכירות, האפשרויות שלה לשנות את ההחלטה מוגבלות.

אם בשלב התכנון מתברר שהשטח אינו מתאים לצרכים, ייתכן שיהיה צורך להתפשר על פונקציות מסוימות, לשנות את הפרוגרמה או לבצע התאמות מורכבות יותר.

חלק מהפערים האלה אפשר לזהות מוקדם יותר.

לכן אנחנו ב־K&G מאמינים שהשלב שבו בוחנים נכסים הוא גם השלב שבו כדאי להתחיל לחשוב על התכנון.

לא כדי לבחור מראש צבעים, חומרים או ריהוט, אלא כדי להבין אם החלל מסוגל לשרת את הארגון.

הבדיקה הזו מחברת בין ההחלטה הנדל"נית לבין ההחלטה התכנונית, ומאפשרת למקבלי ההחלטות לקבל תמונה רחבה יותר לפני שהם מתחייבים לנכס.


לפני שבוחרים משרד, כדאי לבדוק מה באמת אפשר לעשות בו

יחס ברוטו־נטו הוא נתון חשוב בתהליך בחירת משרד, אבל הוא רק חלק מהתמונה.

הוא עוזר להבין את היחס בין שטחים שונים, אך אינו מחליף בדיקה של מבנה הקומה, הצרכים הארגוניים והאפשרויות התכנוניות.

בסופו של דבר, משרד טוב אינו נמדד רק במספר המטרים הרבועים שלו.

הוא נמדד גם ביכולת שלו לתמוך בעבודה היומיומית, לאפשר שיתוף פעולה, לתת מענה לצרכים שונים ולהתאים את עצמו לשינויים.

ב־K&G אנחנו מתכננים סביבות עבודה מתוך חיבור בין הצרכים העסקיים של הארגון לבין האפשרויות של החלל. מבחינתנו, החיבור הזה צריך להתחיל כבר בשלב בחינת הנכס, לפני שההחלטות הופכות להתחייבויות.

אם אתם בוחנים מעבר למשרד חדש ומתלבטים בין כמה חלופות, נשמח לסייע בבדיקת ההתאמה התכנונית שלהן ובבחינת האפשרויות לפני קבלת החלטה.


משרדי פנורייז- אישה מטושטשת מוליכה כלב שחור במסדרון מודרני עם קירות עץ - ורצפת אריחים כהה, לצד מעקה רשת כתום.
משרדי פנורייז- אישה מטושטשת מוליכה כלב שחור במסדרון מודרני עם קירות עץ - ורצפת אריחים כהה, לצד מעקה רשת כתום. שתי קומות עם אותו מספר מטרים רבועים לא בהכרח יאפשרו לתכנן את אותו משרד. כך בודקים מה באמת מקבלים לפני חתימה.


שאלות נפוצות על יחס ברוטו־נטו במשרדים- FAQ

מה ההבדל בין שטח ברוטו לשטח נטו במשרד?

שטח ברוטו הוא בדרך כלל השטח המשמש להצגת הנכס או לחיוב בשכירות, בהתאם להגדרה החוזית. שטח נטו מתייחס בדרך כלל לשטח היחידה לאחר הפחתת רכיבים מסוימים. ההגדרות עשויות להשתנות בין נכסים ושיטות מדידה, ולכן חשוב לבדוק מה בדיוק נכלל בכל נתון.

איך מחשבים יחס ברוטו־נטו במשרד?

כדי לחשב את אחוז הנטו מתוך הברוטו, מחלקים את שטח הנטו בשטח הברוטו ומכפילים ב־100. לדוגמה, 1,600 מ"ר נטו מתוך 2,000 מ"ר ברוטו הם 80%.

האם יחס ברוטו־נטו גבוה אומר שהמשרד טוב יותר?

לא בהכרח. יחס גבוה עשוי להצביע על חלק גדול יותר של שטח נטו, אבל מבנה הקומה, מיקום העמודים, המערכות והאפשרויות התכנוניות משפיעים גם הם על התאמת הנכס.

האם אפשר לדעת כמה עובדים ייכנסו למשרד לפי שטח הנטו?

לא באופן מדויק. צריך להביא בחשבון את דפוסי העבודה, מספר העמדות, תמהיל חדרי הישיבות, אזורי השירות והצרכים התפעוליים של החברה.

האם כדאי לבצע Fit-Test לפני חתימה על חוזה שכירות?

כן, במיוחד כאשר מדובר במשרד גדול או בארגון עם צרכים מורכבים. בדיקת Fit-Test מאפשרת לבחון האם הנכס יכול להכיל את הפונקציות הנדרשות לפני שמתחייבים אליו.

האם משרד עם מחיר נמוך יותר למ"ר הוא בהכרח חסכוני יותר?

לא. חשוב לבחון גם את השטח השימושי, עלויות ההתאמה, דמי הניהול, מצב המערכות והיכולת של הנכס לשרת את החברה לאורך זמן.

תגובות


bottom of page